השיר הזה נולד באופן ספונטני למדי, כאשר בערב אחד ישבו מנדי גולדברג ופיני איינהורן, ערב שכולו 'אהבת ישראל', בזמירות ותשבחות כלפי הקב"ה, וכאילו מאליהם יצאו והתנגנו בפיהם המילים "כולם אהובים" על הניגון הקדום והקדוש הזה.

המסר הוא, שאפילו בשעה שמוסדי ארץ מזדעזעים, רוחות מלחמה נושבות, יש יהודים שנעים ונדים ממקום למקום, ומאידך יש כאלו שיושבים בטח, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, שכל יהודי באשר הוא, באיזה פינה שהוא, באיזה חור שהוא ובאיזה מדריגה שהוא, לאיזה קטגוריה הוא משתייך, הוא אהוב כלפי המקום וכלפי הבריות, ולפעמים, אפילו שזה לא מורגש. עדיין, גישמאק צי זיין א איד.